צילום בר מצווה (עלייה לתורה) בבית הכנסת הגדול קריית אונו - איך זה היה

בית כנסת הוא מקום קדוש שבדרך כלל מתארים אותו כקטן אינטימי או כגדול ועוצמתי, בכל מקרה בית כנסת תמיד מזוהה עם הקדושה שלו, כל בית כנסת מאופיין בצבעים שונים ובנוי אחרת לגמרי. כצלם אתה אף פעם לא יודע מה יסתתר מאחורי דלת בית הכנסת, הדבר הראשון שאני שם לב אליו כשאני מגיע לצלם אירוע הוא החלק החיצוני של בית הכנסת. כבר מהרחוב אפשר לגלות הרבה פרטים על בית הכנסת- הן לפי הגודל של המבנה ואפילו לפי העיצוב החיצוני שלו, אבל יש מקרים שמה שרואים בחוץ לא משקף את מה שרואים מבפנים

הדבר הראשון שאני כצלם לבר מצווה עושה כשאני מגיע לצלם, זה בודק את השטח. אני מוצא את המקומות היפים ביותר באזור לצילומי סטילס שישאירו את כולם המומים מכך שזה צולם ליד בית הכנסת, אני דואג למצוא את המקומות בהם הפרכת בלונים פשוטה תיראה מיוחדת. חשוב לי להעביר את האירוע כבר מתחילתו, מהרגע בו נעמדים אל מול בית הכנסת ועד הרגע שבו נכנסים אליו, והפליאה כל פעם מחדש גוברת על המציאות

צילמתי אירוע בר מצווה כולל עלייה לתורה בבית הכנסת הגדול בקריית אונו, האירוע התחיל בתזמורת מיוחדת שהוזמנה לאירוע שכללה שני מתופפים על תופים מעור בצבע חום, ושופר ארוך ומהודר, היה לי חשוב להתמקד גם בהם כדי שהצלילים יעברו בתמונות לצופה בהן. כלל האורחים היו לבושים בצורה חגיגית בצבעים בגווני לבן-שחור, הבנים במשפחה שמו כיפה בצורה אחידה, וכולם התרגשו ורקדו לצלילים היפים שבקעו מהתוף ויותר מכל מההתרגשות. האירוע עצמו התרחש בתקופה האחרונה שבה כולם מחויבים להיות עם מסיכה, ומרגש לראות שלמרות המסכות, האורחים באו והצליחו לתמוך גם מרחוק בנער בר המצווה

את הנער מחוץ לבית הכנסת ההורים ליוו מקדימה עם המשפחה מאחורה כשמחזיקים מעין חופה קטנה עם דגל שמסמל את העם היהודי, בצבע בז', הם ליוו את הנער עם בלונים בצבע תכלת. הפרכת הבלונים שקרתה הייתה מרגשת, כל האורחים ביחד התאפסו ונעמדו בשורה מסודרת והצטלמו יחד, מפריכים לאוויר את הבלונים שמסמלים את יום הולדתו של הנער ומעבר לכך, את השחרור שלו לחייו הבוגרים, גם את הבלונים עצמם בשמיים לא יכולתי לפספס

בתוך הבית כנסת היה לי חשוב להתמקד בייחודיות שלו, מהמדרגות העשויות מעץ חום, ועד לבדים הכחולים כהים שהסתירו את הארון בו עומד ספר התורה. בית הכנסת עצמו מעוצב בצורה כזאת שהקיר הפנימי מעורבב בצבעים כחול- לבן- תכלת, יש עיטורים של אריות מסביב ללוחות ברית, ונברשות תלויות על יד, אפילו החלונות עצמם כללו עיטורים של מגן דוד וסמלים שונים שקשורים לעם היהודי

כשאני מגיע לצלם סרטון וידאו של בר מצווה (שדרך אגב תמיד כלול בחבילת צילום) אני דואג שבית הכנסת עצמו יעבור בסרטון כדי שגם מי שלא היה נוכח בבר מצווה, במיוחד בתקופת הקורונה שאנחנו מצומצמים בכמות המוזמנים האפשרית, יוכל להרגיש שהוא לקח חלק מן האירוע, ובדיוק בגלל זה אני דואג להציג את הכל מכל הזוויות האפשריות המעניינות תוך שימוש בסאונד חתן הבר מצווה קורא בספר וגם במוזיקה מרגשת שמתאימה לאירוע. לכן אני דואג גם להציג את מקומות הישיבה, את הקומה השנייה במידה ויש, את ההפרדה בין עזרת נשים וגברים

בצילום הווידאו החלטתי לאחד הצגת בית הכנסת כשהוא ריק להציג בראש ובראשונה את הנער, האירוע שלו והוא זה שצריך לבלוט בכל הסיפור, והאמת? זה גרם לי להתרגש, עצם המעמד של הקריאה בתורה. הרב פתח את הארון בו עמדו ספרי התורה, ונדהמתי לגלות איזה ספרים מדהימים עומדים שם, מעוטרים, עטופים בבד כחול ושמורים בזהירות יתרה, את ספר התורה הציג הרב בפני כולם תוך כדי שאחד הנגנים תקע בשופר.  רגע התעטפות בתורה הוא הרגע שמרגש את המשפחה, ושם אף עין כבר לא נשארה יבשה. ראו את ההתרגשות מסביב, הנחת התפילין המקצועית של הנער הובאה לידי ביטוי בסרטון. כשאתה מצלם קרוב לנער אתה מרגיש אפילו עוד יותר את הסמליות והחשיבות של הטקס. והקריאה עצמה בכל פעם מחדש מרגשת אותי כצלם לבר מצווה, אני מצלם רגעים חשובים להם התכוננו הרבה זמן מראש ואסור לפשל, צריך לקלוט במצלמה את כל הקריאה. ואיך אפשר בלי הסוכריות? בתור צלם עושים הכל כדי לברוח מתקיפת הסוכריות , אבל מצלמים אותן בתור ה-חלק שכולם יודעים שעומד לבוא

לאחר צילום האירוע אני חוזר הביתה ומעכל את השמחה ואת הרגשות המעורבים שאני מרגיש בכל פעם מחדש בצילום אירוע, זה מרגש, משמח ומפחיד כמה הזמן עובר מהר, ובדיוק בגלל זה אני שמח שיוצא לי לתעד כל פעם מחדש אירועים שהם אף פעם לא נראים אותו הדבר מתוקף היותם אירועים של משפחות שונות, וכל פעם מחדש אני מופתע לאחר פתיחת הדלת בסוג בית הכנסת, ואפילו בסוג האירוע

מאת: סטאס מוזיקוב - צילום בר מצווה במחיר של רגש הלב