עלייה לתורה בבית כנסת המרכזי קרית אונו - כבר הייתי פה פעם

בתור צלם אירועים קטנים יוצא לי הרבה פעמים לצלם בלוקיישנים בהם כבר צילמתי, אני נתקל הרבה פעמים באותם אולמות אירועים, ובאותם בתי הכנסת. הדבר היחיד שמשתנה בצורה בולטת הוא אופי האירוע בהתאם למשפחה החוגגת אותו, וחשוב לי בתור צלם לגשת לכל אירוע כאירוע חדש ויחיד במינו, אחרת המקצוע היה שוחק אותי. מה שאני אוהב בצילום זה את האפשרות לצלם מזוויות שונות סיפורים שונים, אף פעם לא משעמם, ותמיד אני מוצא את עצמי מגלה עוד פרטים על המקום שהייתי בטוח שאני מכיר. כל משפחה מכניסה את הצבעים שלה למקום, ובכך תורמת לאירוע להיראות שונה לגמרי, והיתרון שלי הוא שאם אני מצלם במקום שאני כבר מכיר הוא- שאני יודע איך לא כדי לצלם ואיפה חשוב לצלם כדי להפוך את צילום האירוע למיוחד יותר

בבית הכנסת הגדול שבקרית אונו יצא לי כבר להיות כאן בתור צלם לעליה לתורה בעבר, בית כנסת הוא מקום נפוץ לחגיגות ובעיקר לצילום עלייה לתורה, והיה לי חשוב לאפיין את האירוע בהתאם למשפחה ולילד שחוגג את הגיעו לגיל המצוות. בכל פעם מחדש שאני מגיע לבית הכנסת אני מוקסם ומגלה את הצבעים שלו מחדש. בית הכנסת מעוצב כך שהכיסאות מרופדים בכריות אדומות, בית הכנסת מכיל מנורות מפוארות בקריסטלים, הארון בו שמור ספר התורה מכוסה בבד סגול, כשמעליו לוחות הברית צבועים בירוק והקיר על ידיהם משובץ בצבעים: כחול, תכלת ולבן. ברגע שהנער לבוש בטלית לבנה ועומד אל מול לוחות הברית נוצר מגוון צבעים והנער עדיין בפוקוס, התיעוד הופך למעניין יותר והתמונות למיוחדות יותר. אני דואג לתעד את כל שלבי העלייה לתורה כשיש דגש גם בפרטים הקטנים שלא תמיד זוכרים לתעד באירוע: ערכת התפילין, הנחת התפילין, צילום מקרוב של נער בר המצווה בעת הקריאה בתורה, צילום הטלית, והוצאת ספר התורה מן ההיכל גם בסטילס וגם בווידאו

מאחר וכבר צילמתי בבית הכנסת הזה היה לי חשוב לצלם אחרת הפעם את הקליפ הסופי, צילמתי תחילה את בית הכנסת – הצילומים השתלבו טוב כתחילת הווידאו ומהצפייה בסרטון נוצרת תחושה כי בית הכנסת הריק חיכה אך ורק לנער בר המצווה, החלטתי לתעד את רגעי התעטפות בטלית והנחת התפילין של הנער, שהיה נרגש אך מאוד מקצועי ודאגתי לתעד גם את עזרת הנשים. הקריאה עצמה תועדה כך ששמעו גם את נער בר המצווה קורא בספר ואפילו את הדפדוף בין העמודים בו. אני חושב שמה שגרם לצילום להיות יותר מיוחד הוא שיתוף הפעולה של המשפחה, ההכנות מראש של נער בר המצווה לעלייה לתורה כך שהיה נראה שהוא שולט במה שהוא עושה ובכך התמונות הפכו למקצועיות יותר

הנקודה בה הספר הוצא הייתה מרגשת, והופתעתי שאני מתרגש כל פעם שוב ושוב מהוצאת הספר למרות שכבר חוויתי הרבה אירועים, זה אף פעם לא אותו הדבר. באירוע הזה, המשפחה בחרה להזמין נגני תופים ושופר שישתתפו בטקס כאילו היו ברחבת הכותל בירושלים, ולרגע שכחתי שאני נמצא בבית הכנסת הגדול בקריית אונו. הנער החל לקרוא בספר ללא היסוס, ולא עברו מספר דקות מסיום הקריאה וכבר הנער מצא את עצמו במפולת סוכריות, ריקודים והתלהבות מצד המשפחה, מחיאות כפיים והמון שמחה

המשפחה דאגה לכיבוד שהכיל כל טוב: טורטיות ממולאות, פריקסה, לחמניות, סלטים ובכלל כל אוכל שהוא טעים בפני עצמו ובעיקר מגרה את העין, כמובן שהייתי חייב לתעד את האוכל כחלק מן האירוע וגם היה שלב בו הנער נשף על הנרות בעוגה שאפו לכבודו הרי בכל זאת מדובר ביום הולדת, והיה לי חשוב להעביר גם את זה בסרטון לאחר כל החלקים הפורמליים בטקס

לאחר שהמשפחה סיימה את העלייה לתורה בבית הכנסת המשיכו לבית של הנער, בדרך כלל בשלב הזה יום הצילומים נקטע אבל כאן המשפחה רצו ושמחו שאמשיך לקחת חלק, וכך היה הגעתי לביתם. הצילום אוטומטית משתנה ברגע שמגיעים למקום הנוח של המשפחה, וזה משהו ששמתי לב אליו בהרבה מקרים, צילומים בבית הופכים להיות טבעיים יותר. המשפחה החליטה לברך את הנער ובכל פעם אלו בני משפחה אחרים לברכו, אביו של הנער הביא לו במתנה שעון יקר, המשפחה קראו לו ברכות ובעיקר שימחו אותו. מדובר בתיעוד שהוא שווה הכל, רגעים בהם המשפחה מתכנסת אחרי העלייה לתורה בבית בו הם מרגישים טבעי, ויכולים להצטלם, ולהמשיך לחגוג. מעין תחושה שבבית עולים על פיג'מה ובחוץ עולים על בגדי עבודה, וכולם יודעים שבפיג'מה יותר נעים להתנהל וכך היה. באמצעות התיעוד הזה זכינו להרכיב קליפ בר מצווה מיוחד בו הסוף לא נגמר אחרי שהנער קורא בתורה, אלא נגמר כאשר מסתיים האירוע בביתו של הנער באיחולי "מזל טוב" שמחים מכל בני המשפחה יחד

ומה שאני בטוח בו, שגם בפעם הבאה באותו בית הכנסת יסופר סיפור והוא יסופר בדרך של המשפחה שתבחר לחגוג שם ואני אשמח לעזור להם לספר את הסיפור המיוחד שלהם, ככה שלא צריך לדאוג אם מדובר באותו המקום שכבר הייתי בו הרבה פעמים

חוות דעת וביקורת מאת: סטאס מוזיקוב/צלם לעליה לתורה