אני אוהב את עבודתי כצלם אירועים. בעבורי זה לא רק עבודה ולא רק צילום אלא שליחות כנגד הזמן. אני רואה בזה שליחות לגעת באנשים, לתת להם לזכור אירועים מרגשים בחייהם ולאפשר להם לחוות אותם מחדש. דרך
מצלמתי אני מקפיא את הזמן, לוקח את אותה הסיטואציה, את אותו הרגע והופך אותו לנצח
כצלם אומנותי שבא לצלם אירועים, אני רגיל לצלם חתונות, ברית-מילה, בר-מצווה, בת-מצווה, צילומי בוק וצילומי ניו בורן. הפעם קיבלתי הצעה לא שגרתית, לצלם הופעה בהוד השרון. זה אירוע סוף שנה של כיתות יא',
תחרות מחול ונשלחתי לצלם חמש רקדניות באירוע
צילום הופעה מסוג מזה מצריך חשיבה והיערכות אחרת. הגעתי מוקדם אל המקום, על מנת לחוש את הבמה, למצוא את המיקום המדויק והנכון בו אני רוצה להיות נוכח כדי לצלם. התאורה של המקום מדהימה ומרגשת, משחקי אור
בגוונים שונים המאירים את הרצפה. יש גם משחק של אור וצל כדי להבליט את הרקדנית הסולנית משאר הקבוצה. ואת כל זה אני רוצה לתפוס במצלמתי, לתת למתבוננים את התחושה שהם לא רק מתבוננים בצילומו של האירוע,
אלא שירגישו כאילו הם שם באירוע עצמו
מדובר על רקדניות מכיתה יא', נפעמתי והתרגשתי מאוד מהמקצועניות שלהם, רוקדות כמו בוגרות. בעבורן לא מדובר בתחביב אלא משהוא רציני. השקיעו מזמנן באימונים על חשבון זמן הנאה עם החברות. ועכשיו באות לרקוד
על הבמה מול קהל את מה שהתאמנו עליו כה רבות. זה לא דבר פשוט, ובצילום ההופעה רציתי לשקף זאת, להראות מבעד למצלמתי מעבר להופעה את הריכוז שלהן. היכולת שלהן לבודד עצמן מהקהל ולהתמקד בריקוד ועם
הכוריאוגרפיה המצוינת להיות אף מסונכרנות כיחידה אחת אינטגראלית
הקהל יושב נפעם ומתרגש מההופעה ואני עסוק בצילום אך גם נהנה. החינניות שלהן, הקלילות, המעבר המעודן בין תנועה לתנועה – ממש רקדניות מקצועיות. עם מצלמתי אני מצלם חלק בצילום רחב , תופס את כול הרקדניות
והבמה. בחלק מהצילומים אני בזום, ממש ננעל רקדנית ספציפית, לעיתים אף מתמקד מקרוב בפרט קטן תוך כדי התנועה שלה. צילום מסוג זה מאפשר למתבוננים להפעיל את הדמיון האסוציאטיבי ולחוש את הרקדנית, כאילו היא
רוקדת מולם כעת. הצילומים בעזרת הציוד המיוחד תופסים את הרקדניות גם עם משחקי התאורה שעליהם ועל הרצפה. הבדלי האור והצל, או צבעי האור המשתקפים הן על הרקדניות והן על הרצפה נראים הייטב בצילומים
המרגשים. בחלק מהצילומים אף נערכו בשחור לבן כדי להדגישם
זה לא סתם אירוע ריקוד, זהו אירוע אומנותי מושקע עד מאוד. התלבושות של הרקדניות מדהימות: פעם כולן בלבן ורוקדות כמלאכיות ופעם באדום שחור. ישנם גם פעמים שהם בלבוש חופשי ומשוחרר, מכנסי גינס קצרות,
חולצה לבנה מכופתרת וסרט ורוד ל הראש
האווירה מחשמלת, התחושה היא שאני בברודווי ולא באירוע סיום של בנות, כיתות יא' בהוד השרון. לכבוד הוא לי לקחת רגעים מיוחדים אלו ולהנציחם, ולתת למשפחות הנרגשות טעימה לא רק כמזכרת מהאירוע אלא לשמר את
החוויה ואת ההתרגשות
אני גאה בעבודתי, בעבורי זה לא צילום אלא אומנות, כשם שהאירוע הזה הוא כזה. אני האומן עם מצלמתי לוקח את חמשת הרקדניות ברגע מרגש ומיוחד בחייהן ומנגיש אותו לעתיד. הצילומים יכולים להיות לא רק כמזכרת
מהאירוע לרקדניות ולבני משפחותיהם. זה גם יכול להוות כחלק מבוק צילומים שהרקדניות יוכלו להראות לכל המי ומי במידה וירצו לעשות מהריקוד קריירה מקצועית
