עלייה לתורה בבית פרטי בגדרה - איך זה היה

בתור צלם הייתי בהרבה עליות לתורה, ובהרבה אירועים מסוגים שונים, ראיתי טקסים דתיים יותר, דתיים פחות, ראיתי טקסים סמליים וטקסים חרדים הדוקים, ובזכות הקורונה יצא לי להכיר עוד טקסים מעניינים בסוגם, שהעיקר בהם הוא העלייה עצמה, אך עדיין מצליחים להביא את ה-מעבר

היום אני אספר לכם על עלייה לתורה בבית בגדרה שזכיתי לתעד. תחילה אספר שכשנכנסתי לבית, הרגשתי כמו בבית דאגו לגרום לי להרגיש בנוח למרות שהצילום עלייה לתורה כאן הוא לא צילום שגרתי, כשאתה נכנס לבית של בן אדם אתה נכנס למקום הפרטי ביותר שלו, כבר מהכניסה הרגשתי חום מהמשפחה, משם הגעתי לחצר הבית שבה התרחש טקס העלייה לתורה. קודם כל אני מבטיח לכם שמה שראו עיני יכול לבייש אולם אירועים יוקרתי, ההשקעה הייתה ניכרת. הדבר הבולט הראשון הוא כמות הפרחים שהיו בחצר, סידורי פרחים מושקעים שדומים פחות או יותר לזרים באירועים מושקעים ומעלה, דאגו לבלונים מעוצבים שרואים שהם חלק מן סידור בלונים מיוחד, שקישטו את החצר. את השולחנות מסביב כיסו מפות לבנות, כשעל אחד השולחנות היו מוכנים האביזרים לאירוע ביניהם: תפילין מהודרים, טלית וספרי תורה במיוחד לעלייה. כלל האורחים לבשו לבן, והתהדרו בכיפה ממותגת לאירוע. אפשר היה לראות שגם הטליות היו מיוחדות. כלל האורחים היו עם מסיכות לאור הקורונה, שלא שברה אותם, אולי הסוכריות טיפה, בכל זאת כואב שזורקים סוכריות

וכאשר האבא, הרב והבן נכנסו עם הספר תורה הופתעתי מאוד, ספר מעוטר וכסוף, שנראה מיוחד ויוקרתי, כזה שלא רואים כל יום. העלייה לתורה עצמה הייתה איכותית, ראו שהנער התאמן רבות לקראת קריאת הפרשה שלו. מסביב נותרה דממה והצלילים היחידים ששמעו אותם היו הנער קורא בספר- זה היה רגע כמעט בלתי מציאותי ומרגש שאני כל כך שמח שהצלחתי לתעד. את החיוכים של בני המשפחה אפשר היה להרגיש מבעד למסכות וזה היה ניכר גם בסרטון הווידאו הסופי. לאחר הקריאה בתורה אפשר היה לראות בעיניו של האבא התרגשות, וכלל המשפחה רצו לברך ולחבק

האירוע למרות שלא היה באולם, היה מרגש, והלכידות של המשפחה ביחד גרמה לאירוע להיות אפילו יותר מיוחד וסימלי, האירוע כבר לא היה סתם עוד אירוע אלא התכנסות לצורך מצווה, וראו את ההתרגשות בעיניים של בני המשפחה וכמובן בעיני נער בר המצווה, שלמרות שלא חגג עם החברים במסיבת כיתה, מצא את עצמו חוגג עם המשפחה הקרובה שכוללת את האנשים שאוהבים אותו ומגיעים למרות ועם הקורונה

אני רגיל לצלם אירועים, אבל אירועים בקורונה מזכירים לי שוב ושוב כמה חשוב לחגוג ולהמשיך לחיות למרות המגיפה, ולהכיר בזה שצריך למצוא פתרונות שיעזרו לנו להתמודד איתה ולהמשיך לחיות לצידה

בכל פעם שמשפחה בוחרת לחגוג אירוע ולתעד אותו אני מבין שאני עד לרגעים היסטוריים בשביל המשפחה הזאת, כמה לא מוכנים לוותר על חגיגת בר המצווה, החתונה, הבת מצווה ועד ברית מילה, עם ישראל חי ורוצה להמשיך לחיות בצד הקורונה, למרות הקורונה ובזכותה, וזה ניכר בכל אירוע כל פעם מחדש בתקופה הזאת

אומנם החגיגה במקרה הזה לא קרתה בבית הכנסת, אבל היא הייתה מספיק מיוחדת כדי לעבור בווידאו מרגש שמרכז את הסיבה בגללה חגגו את האירוע מלכתחילה

חוות דעת וביקורת מאת: סטאס מוזיקוב/צלם לעלייה לתורה