בצל הקורונה - צילום ברית מילה בתוך בית בתל אביב- איך זה קורה

בעוד נדמה לנו שהקורונה עצרה לנו את החיים, החיים גועשים ובועטים וממשיכים אם כי קצת בגיוון  אחר. ואף בתקופה מאתגרת זו חיים חדשים מגיעים אל העולם

המשפחה היקרה אשר מחוברת אל המסורת ואל הבית היהודי, בחרה לעשות את טקס ברית המילה בביתה מאשר במסעדה או באולם אירועים. אמנם זה אירוע מצומצם אך מכיל בתוכו המון מהות, תוכן ערכי ומלא הוא בשמחה ובגאווה

ההתעסקות בסידור הבית, סידור הבלונים, ועריכת השולחן והכיסאות לאירוח, מכניסים את המשפחה היקרה לשינוי אווירה מהקורונה ולהתנתק מתלאות היו

אין כמו בלונים בבית בצבע כחול לבן על מנת לייצר אווירה קלילה ונינוחה ולשים את הקורונה בחוץ, גולת הכותרת הינו עמוד מבלונים ועליו רשומה המילה ''בייבי'' המכניס אותנו לאווירה הנכונה, אווירה של התהוותם של חיים חדשים. תינוק רך נולד שלא מודע לזה שיש קורונה, חפץ הוא בחום ואהבה, בית חם ומוגן

הרך הטהור הזה מראה לנו על התמימות, הרגישות, מה באמת חשוב בחיים- התא המשפחתי, הבית והחום והאהבה אשר שרויים בו ועוטפים אותנו

הבית אשר מחובר חזק למסורת היהודית וספרי הקודש אשר בארון מאחורי השולחן הערוך למופת, מחזק לנו את האווירה הקדושה ואת התחושה שאליהו הנביא, מלאך הברית, אף הוא בא לביקור. האווירה היא של קדושה, של טוהרה, התחלתם של חיים חדשים בצל הקורונה, מתוך אמונה ושמירת המסורת

מה בעצם תינוק צריך? המון חיבוקים ואהבה, ואין כמו חיבוק של אבא ואמא, סבא וסבתא. חיבוק מרגיע, חיבוק שמקרין תחושה  של ביטחון, חיבוק שמרגישים את הלב. אין כמו לראות את החיוך על פניהם של האורחים ובעיקר על פניהם של ההורים המאושרים על מנת להישאב לתחושת הביטחון שהכל אפשרי, החיים גוברים על הכל

תחושת הגאווה והשמחה עולות ומשכיחות את הצרות, הזמן עומד מלכת, זה להיות בכאן ובעכשיו ושום דבר אחר לא יכול לקלקל זאת

התינוק אמנם תינוק אך גם הוא לוקח חלק פעיל בכל מה שנעשה, אין כמו תינוק המנסה לתפוס לך את האצבעות, ועיניו הנוצצות המביטות בך, מבט שנשאר חקוק בזיכרון לנצח. בשביל זה אנו חיים, בשביל זה אנו עוברים את כל התלאות שלנו, בשביל לראות את המבט הזה. חיים חדשים נוצרים, מביטים בך, בתמימות שכזאת, בשלווה שכזאת

היש מישהו שיכול להישאר אדיש למראה הרך הנולד? כולם רוצים להחזיקו, לגעת בו, לצבוט לו באף, הרך הנולד אמנם שייך להוריו, אך מכניס הוא אור עצום לכל המשפחה, ולרגע אף אנו נהיים ילדים, נהיים קלילים ושטותניקים ואף נזכרים בילדות של עצמינו

מהמרפסת ניתן לראות את הים, הרוח המשחקת בשערות, המשפחה עומדת בייחד מחובקת, והרך הנולד במרכז, כוחנו באחדותנו. האמא אשר מחבקת ומחזיקה את התינוק וכולם מתבוננים בו. בשביל זה אנו חיים ופועלים לבנות עתיד טוב. הילדים הם ההמשך שלנו, הם אלו שימשיכו את דרכנו

אך המשפחה לא פתחה את ביתה רק לשם  שהאורחים יסתכלו על התינוק וישחקו עימו, אלא לשם טקס ברית המילה ולהכניס את הרך הנולד בבריתו של אברהם אבינו. ברית המילה מסמל ומייצג את החיבור לעם היהודי ולמסורת ארוכת שנים ואותו אברהם אבינו, האיש המלא חסדים וחמלה לימד אותנו את חשיבותה של הכנסת אורחים

הטקס רוצה להתחיל, האבא העטוף בטליתו, והאמא אשר מברכת, מכניסים קדושה לאווירת הבית המלא שמחה, האורחים מתקשים להניח לתינוק וכל אחד ואחת רוצים את תורם להחזיקו, לחבקו ולהנות מאותו המבט אשר יישאר חקוק לנצח

האבא והסנדק נעמדים ליד המוהל ומפה הטקס מגיע לרגע השיא שלו ושם ניתן לרך הנולד גולת הכותרת בטקס – ברית המילה. המוהל הינו השליח להכניס את הרך הנולד לתוך מורשת ישראל, והרך הנולד מקבל את שמו ומפה עומד הוא לפתח את זהותו

, גם לסבא יש חלק מרכזי ולפני שהנאספים מרימים לחיים ובאים לשבת בשולחן ולאכול מסעודת המצווה , הסבא שם ידו על ראשו של האבא ומברך. הבן בנמיכות קומה מלמד אותנו, כיבוד הורים. כשם שתרצה שהרך הנולד יכבד אותך לכשיגדל

האירוע אמנם לה היה גדול ולא היה במסעדה אלא היה הצילום ברית בבית, אך היה מכיל המון תוכן, תשומת הלב למהות העניין ולא למה שמסביב לו. חיבור המשפחה והרך הנולד למורשת, וחוסנו של הבית היהודי

בברכת מזל טוב למשפחה ולהורים המאושרים