לא לא לא! אתה לא עושה את זה

!לא לא לא! אתה לא עושה את זה

זה מה ששמענו היום בזמן שצילמנו אירוע ברית מילה

ツכל יום אנחנו מצלמים אירוע ברית מילה או אפילו שתיים, ראינו ועברנו הרבה דברים, חשבנו שראינו הכל ושמענו הכל, עד היום הזה

 

תהליך של האירוע התחיל באופן סטנדרטי ביותר, צילומי משפחה, קבלת פנים, קצת מזמוזים וקדימה אל הטקס

גם הטקס תתחיל בצורה מאוד שגרתית שום דבר לא היה מסמן לנו שיקרה משהו בדרך וגם אנחנו חושבים שהמשפחה עצמה לא ידעה שמשהו עומד לקרות

 

היינו שני צלמים, צלם סטילס וצילום וידאו, חייכנים ונעימים, באופן שיגרתי ביותר בליין ובסטייל שלנו

גם המוהל היה בשיגרה מוחלטת, בעת המועד לקח את המיקרופון קרא לכל הגברים להגיע, קרא לכל הקהל להצטרף אל המצווה

לאט לאט כל הרחבה נייתה מלאה, הסנדק התחיל להתעטף בטלית אחריו גם אבא

 דברים שאנחנו זוכרים עוד חיפשנו כיפות כי משום מה לא היה לנו כיפות והסנדק הנדיב שהביא איתו חבילה שלמה של כיפות התחלק איתנו

..הטקס התחיל

 

אם העבירה את התינוק לסבתא, סבתא העבירה את התינוק לבנה, כלומר לאבא, אבא אמר את הברכות והעביר את הקטנצ'יק לסנדק

כמה שידוע לנו, מכל הסיפור הזה הסנדק לא יודע כלום כי במהלך הטקס עייניו היו עצומות.. מה לעשות נפלנו לסנדק רגיש

מכיוון ובזמן אירוע ברית מילה אנחנו תמיד מצלמים את אמא, למרות שהן תמיד רחוקות בקהל, אבל זהו שלב מאוד מאוד חשוב לצילומים כי האם את תמיד מתרגשת, במרבית המקרים בוכה, מזילה דמעה, אלו תמונות מרגשות ביותר שלאחר מכן מעבירות צמרמורת שלא ניתן להסביר ツבמילים, בשביל זה אומרים תמונה אחת שווה אלף מילים, במקרה הזה תמונה אחת שווה 100 דמעות

למרות שבמקרה הזה האמא לא בכתה, אכן הייתה נסערת, מה שנקרא על טורים גבוהים, בכל מקרה זה לא הבן הראשון אבל עדיין

הגיע הרגע החיתוך, מוהל אמר את הברכות וחתך ביד חזקה ובסכין מנצנצת

 

רגע החיתוך זה תמיד הרגע שנמשך נצח, זה כמו הילוך איטי, ואנחנו הצלמים תמיד בכוננות שיא ברגעים אלו, תמיד רואים הכל קולטים הכל ツושומעים הכל, לא מפספסים פרט אחד, זבוב לא יכול לעבור לידינו ברגע החיתוך בלי שנשים אליו לב

ברגעים אלה תמונה נהיית קפואה הסנדק עם עיניים עצומות פנים מעוותות, הקהל מחולק, חלק עושים אייי כואב, חלק דווקא סקרנים ומנסים לראות כמה שיותר מקרוב, חלק בכלל לוקחים תפקידינו, וניהים ממש צלמים בזמן הטקס עם המצלמה של הטלפון שמתקרבת כל פעם יותר ויותר ויותר אל החיתוך עצמו, כאילו אתם מפריעים לא חשבתם על זה

 

ואז מגיע רגע שהמוהל צריך לבצע את המציצה על פי ההלכה

המוהל לוקח את המבחנה, מצמיד אותה אל התינוק, מתכופף

:ואז כולם שומעים

!לא לא לא אתה לא עושה את זה

המוהל מרים את פניו, מסתכל על האמא ואומר: בקול לא יציב, ואפילו קצת מגמגם ומבולבל

!למה? מה קרה? אני חייב

!האם החוזרת על שלה: מה פתאום, לא מסכימה! בשום פנים ואופן אתה לא עושה את זה

המוהל המבולבל, המשיך את הפעולה, ביצע את המציצה דרך המבחינה, ביצע פעולות הרגילות הנדרשות על מנת לעצור את הדימום, עטף את האיבר של הרך הנולד כפי שנדרש וניגש למסור אותו לאמא, שדרך אגב מאוד כעסה עליו, והיא התחילה אפילו להתלונן לו עליו

?למה אתה לא מקשיב לי

??למה אתה לא עושה את מה שאני מבקשת

!!אני יודעת מה אני אומרת

פעולה זו גורמת למחלות, היא עלולה להעביר הרפס וכדומה

 

.המוהל מצידו, בחיוך וברוגע, מסר ליולדת את הרך הנולד ולקח אותה הצידה לשוחח

הוא הסביר לה שהפעולה הזו התבצעה עם מבחנה, לא הייתה נגיעה ממשית ברך הנולד, אלה הייתה פעולה בטוחה ומונעת את מה שאמא כל כך חששה עליו

 

אמא מצידה, הבינה שהיא עשתה טעות, התנצלה, והסבירה שלא ראתה את המבחנה

כמובן שהמוהל לא כעס, כולם קיבלו את זה בהבנה מלאה, כי בסופו של דבר היא דאגה לרך הנולד שלה, שלפני שמונה ימים יצא מגופה בכאבים ובסבל רב

 

:המוסר בסיפור הזה הוא כזה

אתם מארגנים אירוע, מזמינים צלם מזמינים מוהל, מקבלים הדרכה משניהם, גם מצלם וגם מוהל, לא שואלים את המוהל על הדבר שאתם יודעים עליו ושהוא כל כך חשוב לכם וברגע האמת מתחילים לצעוק על כל אולם אירועים:  לא לא לא אתה לא עושה את זה

ツבסופו של דבר כולם יבינו אותכם אך אפשר להימנע מזה, דברו איתנו לפני

Write a comment

Comments: 0